"מבנה" כמנוף ליצירתיות ועומק
"אמנות ההתקדמות היא לשמור על סדר בתוך השינויים, ולשמור על שינויים בתוך הסדר" אלפרד נורת' וייטהד.
הזוגיות המופלאה בין "מבנה" ל"תנועה" קיימת בכל אלמנט בטבע שמסביבנו, גזע העץ הנטוע באדמה מצדו האחד יוצר מבנה ברור לעץ, ומצדו האחר, ענפיו נעים עם הרוח - אז מה נוכל לומר על העץ - האם הוא יותר "יציב" או יותר "תנועתי"?
גוף האדם מתפקד באותה צורה בדיוק, הוא אינו שונה מהטבע שסביבו. ברזולוצייה בסיסית אפשר לומר שהשלד מתפקד כ"מבנה" והשרירים מייצגים את ה"תנועה". אם כך , ניתן לומר ששיתוף הפעולה בין "מבנה ותנועה" הוא אלמנט אוניברסאלי הקיים גם בגופנו - וגם בנפשנו. על האלמנט הזה מבוססות טכניקות "גוף נפש" רבות. הן משתמשות במבנה קבוע של שיעור, ורפרטואר מצומצם יחסית של תרגילים, שמייצגים את ה"מבנה". וגוף האדם עצמו והתודעה שלו יוצרים את "התנועה". בדרך כלל אלו טכניקות הנשענות על פילוסופיות חיים ועומק תודעתי רב כמו יוגה, טאי צ'י, בלט קאסי ועוד. על ידי יצירת גבולות "ידועים מראש" של הגוף- נוצר מרחב להתפתחות המודעות האישית והרגשית.
שיעור פילאטיס המבוסס על "מבנה", מצטרף אף הוא לרשימת טכניקות העומק שהזכרתי קודם. גם לתרגילים עצמם יש "מבנה", ובעזרת ניתוח תרגילים המבוסס על הגיון אנטומי- הומניסטי , יכולה המורה להשתמש בכל תרגיל בדרגות קושי רבות ושונות. לא פעם נראה בשיעור כיצד נותנים את אותו תרגיל לאדם המוגבל ביכולותיו, ולאדם המפותח ביכולותיו, אך כל אחד יקבל הנחיות שונות לביצוע, אשר יאתגרו את מצבו בצורה שונה.
השימוש במבנה ברור של שיעור ובחירת רפרטואר מדוייק ליכולות הגוף , מפגיש אותנו עם ערכים רגשיים שמתקיימים בחיינו : התמודדות עם קשיים ,הקשבה, היכולת להשתנות, ביקורתיות, יחסים זוגיים, אהבה וקבלה , כל זה ועוד מתבטאים בגופנו ובאים לידי מימוש דרך כל תרגיל ודרך תגובות לא מודעות של הגוף.
בעזרת "מבנה שיעור" נוצרת למתרגלים והמתרגלות דרך בטוחה לצעוד בה. הם מקבלים תוכנית עבודה שהותאמה להם ע"י צוות המורים ואותה הם מתרגלים עד שחל שיפור בביצועה. רק אחרי שחל שיפור ורואים התקדמות תוכל המורה לקדם אותו לשלב הבא. זוהי דרך המאפשרת להם לקחת אחריות על גופם בכך שהם מבינים את התהליך שבו הם נמצאים ושותפים מלאים לו. עבודה עם "מבנה שיעור" מאפשרת את החיבור בין הטכניקה -לפילוסופיה , את החיבור בין הגוף -לנפש. מבנה מול תנועה. זוהי דרך הממחישה כמה חופש קיים בתוך מסגרת. (דבר שלא תמיד מובן מאליו) מורה מיומנת הנעזרת במבנה , נדרשת לפתח רגישות גבוהה לניואנסים תנועתיים ומודעות גבוהה למספר אלמנטים ותהליכים שקורים בו-זמנית. הכרות והבנה עמוקה של תהליכי הלמידה של האדם "הרגיל" (מי שאינו "רקדן") היא מרכיב נוסף שהמורה צריכה להיות מודעת לו. הבנת התפיסה הפרופריוספטית והקושי שהיא מוסיפה למתרגל הממוצע, מאפשרת להתאים את תוכנית העבודה לכל מתרגל לפי רמתו האישית.
כל זה ועוד מרכיבים נוספים שלא מפורטים כאן, מאפשרים לקיים שיעור שקט שליו ורגוע, יצירתיות ושליטה מלאה בשיעור המנוהל עפ"י שלבי התפתחות ברורים והגיוניים.
טכניקת עבודה עם מבנה נוצר בהשראת "שיטת הבלוק" שפותחה ע"י ראל איזקוביץ מייסד BASI PILATES בקליפורניה. בקורס ההכשרה הייחודי שעוברת מורה המלמדת בדרך זו , היא לומדת ומפתחת מודעות גבוהה, יכולת מחשבתית ושיקול דעת שמאפשר לה לבנות שיעור מאוזן ומותאם למתרגלים על
גוניהם השונים. שלבי השיעור ברורים למורה והכי חשוב – ברורים גם למתרגלת. את גדולתו של תרגול המבוסס על "מבנה" ניתן להבין אך ורק תוך כדי התנסות. היא נותנת התחלה אמצע וסוף לתהליך של שיעור. עבר הווה ועתיד לתהליך ההתפתחות של המתרגלת בסטודיו.