top of page
'אוריינטציה גופנית' בוויסות התקפי זעם וחרדה
התקף זעם הוא חוויה גופנית. הוא אמנם נראה כאילו הוא מתחיל מטריגר ריגשי מאוד ספציפי, אך הוא 'מתנהג' דרך הגוף הרבה לפני שהוא 'יוצא לאור'. הוא נע במסלול תנועה חבוי מן העין שמתרחש מתחת לעור , מתחת לשכבות הגוף ומתפתח כמו צונאמי שמתקיף החוצה (או פנימה) בהדף רב.
המסלול הזה סמוי מן המודעות. הוא כל כך סמוי, שלאדם הסובל מהתפרצויות שכאלו – אין סיכוי למוסס אותו לבד ולהצליח להתבונן ב"סלואומושיין" על העוצמה המתנפצת מתוכו כדי לפגוע בעצמו או באחרים.
כדי להתמודד עם התקפי הזעם הבלתי נראים והשועטים קדימה, צריך להפוך אותם לנגישים, להאט את מערכת העצבים. במקום "סרט רע" שסופו ידוע מראש, נדרש מאיתנו להאט את ה"הקצב" ולהתחיל להסתכל "פריים – פריים" על דפוס ההתפרצות - כדי "לערוך את הסרט" מחדש.
את הירידה לפרטים , והתבוננות "פריים-פריים", קל יותר לעשות דרך פעולות הגוף ותחושותיו. בניגוד לרגשות ומחשבות, הגוף ובמיוחד מערכת השלד-שריר, הוא מוחשי ובר-שליטה. ולמידה של שליטה בו – היא כדוגמת למידה של שליטה בכעסים ורגשות, בכלל.
מערכת השלד-שריר היא המערכת היחידה שיש לנו לבני האדם שליטה עליה. לדוגמה: תנועה של מפרק, גיוס של שריר, הפרדה בין תנועות - הן פעולות רצוניות שדרכן ניתן ליצור "גשר" לצורת החשיבה הלא-מודעת שמנהלת אותנו בחיי היומיום. כלומר, דרך תרגילי 'אוריינטציה גופנית' ניתן ללמד את המוח ואת האדם שבתוכו, כיצד לזהות ולקודד מגוון רחב של תחושות ואפשרויות תגובה – ולתרגם אותן למילים.
את העבודה על וויסות התקפי הזעם והחרדה ניתן לעשות במסגרת פרטנית או בתהליך קבוצתי בקורס שלנו 'ללמוד לכעוס נכון' , בהם נלמד את המודל התנהגותי-גופני במהלך 8 מפגשים וניצור שינוי בדרך שבה נגיב לעולם שסביבנו.
דרך שינוי מסלולי התגובה העצביים ניתן לצאת ממעגל התגובתיות וה- Acting out , שבשפת המודל האינטגרטיבי אנחנו קוראים לו - מעגל האדרנלין ומשייכים אותו ל-'גב'. ולעבור למעגל השיתוף והאמון, שבשפת המודל האינטגרטיבי – אנחנו קוראים לו מעגל האוקסיטוצין וההוא משויך ל-'בטן' .
לפרטים נוספים על הקורסים השונים אפשר לפנות למשרד בטלפון
052-8722836
או באתר של תמיר
טיפים לוויסות התקפי זעם וחרדה
03
נסו לסווג את תחושות הגוף לפי "נעים" / "לא-נעים" / ניטרלי ("בסדר לי") - זו השפה הראשונית והבסיסית לתקשורת עם אדם אחר . תנסו לזהות את ה"לא-נעים" כשהוא עדיין "קטן".
02
הניחו יד אחת על הבטן ויד אחת על החזה ונסו לשים לב לנתוני נשימה – איזה יד עולה ויורדת יותר? כמה אוויר נכנס ויוצא? ומה קצב הנשימה שהגוף בחר בשבילך כרגע.
01
זעם מגיע כשיש תחושות קטנות ולא-נעימות בגוף שנקרא להן 'מתח' או 'כאב'. כדי לשים לב אליהן נצטרך ללמד את מערכת העצבים להאט את הקצב .
06
מה שלא מדובר מתנהג - תכתבו בכל יום מחשבות, תחושות ורגשות במצבים של ריבים ועצבים. חפשו מילים שמתארות את מה שקורה לתחושות הגוף שנלוות לאירועים של זעם שחוויתםן.
05
במקום לקפוץ בבוקר מהמיטה כמו "קפיץ", נסו להתעורר לאט, להישאר כמה דקות בהתכרבלות עם הכרית – פעולה שכזו מלמדת את הגוף להתמודד בצורה מווסתת ולא "חדה" עם "מעברים".
04
חפשו אזורים בגוף שבדרך כלל לא זזים – ותניעו אותם בצורה איטית ועדינה. התנועה הזו יכולה לפתח אפשרויות חשיבה ותגובה חדשות.
bottom of page